הפרק מתחיל בווידוי על תארים וקורסים שלא מסיימים: סוף של לימודים מרגיש כמעט כמו מוות ולכן נוח יותר להשאיר משהו פתוח. זיכרון צבאי מחזיר קורס חובשים ודמות בשם ״סעד תומאס״. דני סוויצ׳ה עולה עם סטנדאפ על ליאור סושרד ונתניהו, השטרות החדשים, הוצאות של אשתו ומלון בראשית.
כניסה לג׳ימייל ממכשיר חדש דורשת שאלות זיהוי שאף אדם סביר לא זוכר, כולל תאריך הנפקת תעודת זהות, ומכאן מתפתח דיון על אבטחה שמונעת דווקא מהבעלים להיכנס. השניים מציעים שהופעות מוזיקה יימשכו רק 15 דקות — מספיק לכמה שירים ולהרגשה שהיית שם. פינת Pepper מחזירה מילים וביטויים שנעלמו או נשמעים ישנים, כמו ״בידה״, ״מזניב״, ״גנוב״ ו״דפקט״, ובבר ממשיך בשיעור עברית סביב מחמאות.
הסקר שואל אם מותר להוריד מים בשירותים בזמן שמדברים בטלפון, והפרק עוסק שוב ושוב בדברים שהיו טבעיים פעם והיום נשמעים כמעט ארכאיים.