רמי קליינשטיין מגיע עם ניסיון לכתוב שיר רומנטי כללי במיוחד — ״את יפה כל כך מבחוץ ומבפנים״ — שממשיך לשדה, שומה, שמש, שעון קוקייה ו״לאהבה אין שעון״. במקביל הם מדברים על התנצלות, לואי סי.קיי וגבי גזית ועל השאלה מה הופך התנצלות לאמיתית. קימונו, חלוקי משי ומצעי סאטן מחזירים פריטי לבוש שאף פעם לא ברור מתי משתמשים בהם.
ערן פותח את ״מגירת הכבלים של אבא״, מוצא בדיוק את הכבל שחיפש והופך אותה לסיפור ילדים על חוטים שאין לזרוק לעולם. תחרות תא הכפפות מתחילה עם פריטים שנשמרו ברכב שנים. בסוף דותן הנמר מכריז על שינוי זהות: בעקבות עצת רב הוא נפרד מהנמר והופך ל״דותן הפסנתר״, עם שיר חדש על מפיות ושקיות.